קלף המוות בטארוט - משמעות, סמליות וטרנספורמציה (קלף 13)

מהו המוות בטארוט ואיך זה קשור לחיים?

האם הוא סוף מוחלט? האם הוא גזירת גורל בלתי נמנעת? טעות קוסמית, באג במערכת? או אולי הוא הזדמנות לשינוי צורה והתפתחות?

לפני שנדבר על קלף המוות בטארוט, נדבר על המוות עצמו.

כי בדרך כלל כשאנחנו שומעים את המילה ״מוות״, אנחנו נחרדים למוות. זו מילה שטומנת בתוכה את הפחד האנושי הגדול ביותר. אנחנו נמנעים ממנו בכל דרך אפשרית ומדחיקים כל הזדמנות לעסוק בו תודעתית (לחשוב, לדבר, להרגיש וכו') .

אנחנו רואים את זה כסוף מוחלט, השמדת החיים והכל, כאב בלתי נסבל של אובדן. אין ספק שלאבד את אהובינו זה כואב ועצוב באופן קיצוני. אך האם אכן איבדנו אותם לנצח? האם אחרי מות הגוף יש ריק, חלל שחור ותו לא? האם זה אכן כך הדבר? אם כן אז מה הפואנטה בכלל?

לפני שננסה לענות על זה, בואו נסתכל על תרבויות אחרות וניזכר במשמעות קלף האיש התלוי - פרספקטיבה הפוכה.

במקסיקו ומדינות אחרות בדרום אמריקה חוגגים את ״יום המתים״ . ב1-2 לנובמבר, חוגגים פסטיבל מדהים, מלא במוזיקה ריקודים וצבעים. האמונה היא שנשמות המתים בזמן זה יכולות לשוב לכדה׳א ולשהות בו, כך שכולם חוגגים יחד, ״המתים״ ו״החיים״ . במדינת באלי מאמינים שהגוף הוא רק קליפה של הנשמה, על כן יום ההלוויה הוא יום של חגיגה מתמשכת מלאת מוזיקה, ריקודים, שתייה ואוכל. הכל נעשה בשמחה כי סוף כל סוף הנשמה חוזרת אל ביתה האמיתי ומתאחדת שוב עם הבורא ובכך היא מאושרת אין קץ והקרובים שנותרו מאחור שמחים בשמחתה. ישנן תרבויות נוספות אשר חוגגות את המוות בדרכים מגוונות, כולן תחת ההנחה שזה לא הסוף, המסע ממשיך אחרי מות הגוף, יש ״נשמה״ והחיים הם תחנת עצירה זמנית.

זוהי בדיוק מהות הטארוט והארקנה הגבוהה בפרט.

על מציאות, חלום ומוות

כאשר אנו חולמים בלילה, אנחנו במציאות החלום והיא היחידה שקיימת. ברגע הזה אין מציאות אחרת, אין גוף שוכב במיטה ואין חולם. יש רק את מציאות החלום (פילים ורודים ובננות על אופנועים זה הגיוני בסה׳כ). במציאות החלום אנו מאמינים לחלוטין לכל המתרחש ומשוכנעים שזו המציאות שלנו כרגע, אין זכרון פעיל של המציאות שמעבר. האין כך גם מציאות הערות? האם אפשר להוכיח אחרת?

כנראה שלא. אז נניח שהמציאות הנוכחית היא חלום, אבל מורכב יותר כי הוא לא נחלם על ידי אדם אחד אלא על הקולקטיב (כל ה8-9 מילארד~). אפשר לומר גם שזו אשליה והרי הפיזיקה הקוונטית טוענת ומוכיחה זאת במידת מה כבר מאז המאה הקודמת (ראו double slit experiment).

אם כן, מוות זה השחרור מהאשליה, ההתעוררות מן החלום. כל מי שחווה חווית סף מוות (מוות קליני ושרד) מספר דברים זהים, על חוויות, מראות, צלילים ותחושה כללית שיש משהו גדול יותר מעבר והוא מלא אהבה ואור. ישנן עדויות אינספור מאנשים שחוו היפנוזה ורגרסיה לחיים בין החיים (החלק שבין הגלגולים).

תחקרו ותבדקו בעצמכם, ספרים טובים להתחלה הם ״הוכחה לגן עדן״ של דר׳ אבן אלכסנדר, ״מסע הנשמות״ וספריו של דר׳ מייקל ניוטון, ״החיים בין החיים״ וספריו של דר׳ ריימנוד מודי על חוויות סף מוות.

אם כך, מהי האמת המוחלטת והאם נוכל לגלות אותה? כן, אבל רק כשנמות וזו הנקודה.

קלף המוות בטארוט מזכיר זאת. גם השוטה מזכיר לנו, כי הוא המהות האמיתית שלנו והוא "קם לתחייה" לאחר המוות.

קלף המוות בטארוט זה טרנספורמציה או התמרת התודעה

אחרי המוות, זה השלב בו הישות (אדם) הגיעה לשלב תודעה בו היא כבר מפסיקה להתעסק בחומר ובתפל ומתמקדת ברוח ובעיקר. האדם מגלם את הישות הרוחנית הטהורה האמיתית שהוא, בגופו בחומר. הוא עבר התמרה, טרנספורמציה, שינוי צורה. איך זה אפשרי ומה זה אומר, אולי אתם שואלים.

החדשות הטובות הן שאין צורך במוות פיסי, אפשר להסתפק במוות תודעתי.

מוות תודעתי הוא מות האגו והאני המזויף שיצרנו וטיפחנו מילדות לצורכי הישרדות חברתית. כל הסיפורים והתפיסה העצמית הכוזבת שלנו שאנחנו נלחמים לאחוז בה ויהי מה. כאשר היא מתה (מרצון או מנסיבות לא רצוניות), אז אנחנו באמת נולדים ויכולים לחיות ולגלם חיי ״אמת״ בגופנו בארץ.

המגדל הבוער בטארוט הוא המשך ישיר של המוות, כי כאשר אשליית המציאות והתפיסה הכוזבת של העצמי מתנפצות, יש אפשרות ליצור מציאות חדשה ולבנות תפיסת עצמי מיטיבה יותר.

זה אומר בפועל שאנחנו משנים את יחסינו אל הגוף (התזונה, הפעילות הפיזית, המיניות ועוד). זה אומר שאנחנו משנים את היחס לגבי הרגשות שלנו (אין יותר רגשות חיוביים ושליליים, יש רגשות וכולם מתקבלים ורצויים). אין יותר הדחקה והימנעות מרגשות, אין הסתרה של רגשות ואין מלחמה ברגשות. אנחנו משנים לחלוטין את תפיסותינו המחשבתיות וזה מה שקורה בהתחלה. אנחנו מבינים את הפוטנציאל הגלום בתודעה שלנו, אנחנו מפסיקים להשתמש בו לצורכי הרס וחורבן. אנחנו מפסיקים להשתמש בשכל בשביל לדכא את הרצונות והמעשים שלנו, מפסיקים להקטין ולהגביל עצמנו. אנחנו מבינים שאין באמת הפרדה בינינו ובין הסביבה ושאר הישויות, אנחנו בעצם מבינים שהכל וריאציות מופלאות של אותה ישות אחת אשר חווה עצמה באינספור צורות ודרכים באמצעותנו. כל מי שחווה חווית סף מוות וכל מי שחווה מוות תודעתי שינה לחלוטין את הנהגתו בחייו. הם כולם החלו לחיות את החיים במלוא הדרם, באופן חומל ואוהב יותר כלפי עצמם ואחרים, פחות לחוצים ורציניים ובעיקר נטולי חרדת המוות. המוות מזכיר לנו את ארעיות החיים ואת התמונה הקוסמית הגדולה ששכחנו ואנחנו חווים רק גרגיר חול ממנה.

מוות הוא נקודת המפנה והשינוי בחיינו, רק לאחר שמתנו נוכל לחיות באמת!

*חשוב לציין שבקריאות הקלף אינו מייצג מוות פיזי קרב של השואל או קרוב לו. אם הקורא אמר

לכם דבר כזה, תדעו שהוא כנראה לא יודע מספיק על הטארוט וכדאי לא לחזור אליו!

נומרולוגיה והסיבה לאימה מאחורי המספר 13

יום שישי ה13 מכירים? ביקרתם במלונות הפוסחים על קומה 13? הסברה אומרת שזה בעקבות חוסר ההבנה והפחד סביב קלף המוות בטארוט אשר הינו מספר 13. האם זה אמיתי או לא, איני יודע. בחרו אתם להאמין במה שמתחבר לכם.

מספר 13 אומר השמש, ה1 אשר פועלת דרך 12 המזלות האסטרולוגים. ישוע (בן האל=שמש) ו12 תלמידיו אשר כל אחד מייצג מזל במלוא איכויותיו. אברהם (האבא הגדול = שמש) ו12 שבטי ישראל אשר מייצגים כוח קוסמי (מזל אסטרולוגי), שכן ישראל זה ישר-אל. אדם אשר השלים אבולוציה תודעתית ומממש את הרוח (רצון האני העליון = אל) בחומר (בגופו בארץ). 13 גיל בר מצווה ביהדות, מה השתנה אצל הילד מגיל 12? החל לשפוך (ממוצע עתיק, שהיום כבר פחת), כלומר הוא כבר ישות עצמאית שמכירה עצמה כאינדיבידואל. לפי הסברה זה קורה כי הנשמה השלימה תהליך התפתחותי שלוקח 13 שנות ארץ, על כן יכולה לקחת על עצמה את המצוות (חוקי האל = הדרך לנהוג כרוח בחומר). בנוסף 13= 1+3=4 הבורא ה1 האינסופי פועל דרך השילוש הקדוש (3 כוחות בריאה), בשביל לממש את החומר (לברוא את היקום החומרי, מספר 4). 13 זה מימוש הרוח בחומר. כמה עוצמתי המספר הזה וכמה הוא אינו מובן. דבר דומה תוכלו לראות בקלף השטן שמעורר לא פחות פחד מקלף המוות בטארוט.

סמליות בקלף המוות

בקלף רואים שלד לבוש שריון על סוס לבן, המוות הוא בלתי פגיע/לא ניתן לגעת בו והוא טהור ורוחני. הוא נושא דגל שחור שעליו יש פרח לבן עם המספר 5 כ3 פעמים (5 עלי כותרת, עלים..). הפרח מסמל את החיים בשלושת הרבדים עם 5 החושים ב3 הרבדים (פיזי, מנטלי ורוחני).

הסוס רומס מלך, כומר, אישה וילד. מוות לא מבדיל ומגיע אל כולם ללא יוצא מן הכלל. ברקע נהר זורם ובמרחק שמש עולה בין 2 מגדלים. הנהר מסמל את הלא מודע הקולקטיבי, את נהר הידע הקוסמי (אשר הכוהנת הגדולה מייצגת).

השמש היא העצמי המזוקק והרוחני/״אמיתי״ אשר זורח מתוך הדואליות של הקיום הארצי (זכר ונקבה, חיובי ושלילי, אקטיבי ופסיבי וכו..). מוות הוא נושא החיים, הוא מאפשר זאת על ידי רמיסת השחקנים במחזה החיים הארציים.

פירוש קלף המוות בפתיחות טארוט

• הגיעה העת לטרנספורמציה. הישן מת ואינו עוד. החדש בתהליך היוולדות. אנחנו כרגע במהלך תהליך שינוי משמעותי או מוכנים אליו כעת. כל שנותר הוא לאפשר לו לקרות ולא לחבל בו.

• אנחנו מסרבים לתת לישן למות ולאפשר לשינוי לקרות. אנחנו נאחזים במוכר וברקוב, למרות שבפנים אנו יודעים שעלינו לשחררו. פשוט כי זה "מפחיד רצח או מעורר פחד מוות". שינוי הוא מפחיד, אבל זה החיים. האם אנחנו מוכנים לחיות ולהשתנות יחד איתם או שאנו משותקים מהפחד ונאחזים בקיבעון אשלייתי ופוגעני?

• אף פעם, לעולם לא - מסמל מוות פיזי שלכם או של מישהו קרוב! הדבר הקרוב היחיד שזה יכול לומר זה - מות האגו. אתם חוויתם או חווים התפרקות האגו, מות תפיסת העצמי שלכם (או אדם אחר הקשור לנושא חווה זאת, במידה וקלפים אחרים יתמכו בכך).

קלף המוות - מציג את הטרנספורמציה ומות האגו. בשביל שמשהו חדש יוכל להיוולד, על הישן למות ראשית. זוהי התמרה של התודעה ושל הגוף. הקלף לעולם לא ידבר על מוות פיזי בפתיחה בטארוט.

<-לקלף האיש התלוי | לכל הארקנה הגבוהה | לקלף המיזוג->

גלו את משמעות קלף המוות בטארוט העתיק