זהו הקלף שמשלים וסוגר את מסע השוטה, את המסע שלנו לעבר אחדות עם הבורא והגשמתו בגופנו. אתם רואים את עצמכם נפרדים מעצמכם. כי עדיין לא השלמתם את המסע. להתאחד עם הבריאה, להיות אחד עם העולם, זה לא לחוות נפרדות. קלף העולם בטארוט זה השלב האחרון בשלבי התפתחות התודעה. השלב האחרון תמיד שמור למאסטר. זה אשר עשה את הדרך במלואה, זה אשר חקר, למד, התנסה, טעה, נכשל, הצליח והגשים. זה אשר לא ויתר ואחז באמונה גם בזמני מצוקה וקושי אכזריים. זה אשר סמך על עצמו שיתגבר על המכשולים ויתמודד עם מה שתביא

קלף יום הדין בטארוט גם נקרא "ההתעוררות" בחבילות עתיקות. כי הוא מציג את הרגע בו האדם מתעורר לטבעו כבורא באופן מוחלט. בו התודעה האנושית מתעוררת לטבעה הרוחני. בו הגוף החייתי מתעורר לטבעו הטהור ומקודש. זוהי ההתעוררות האולטימטיבית והאחרונה. אופן טבעי, אנחנו נסלח ונמחל "לאחרים", "לאלוהים", "לחיים" ולכל הגורמים החיצוניים שזרקנו עליהם את האחריות על חיינו. כי נבין חד משמעית שאנו בעצמנו גרמנו לכל האירועים הקשים, לכל האתגרים, הכאב והסבל שחווינו במהלך חיינו. כאשר אנו סולחים אנו מנקים את

שמו הלועזי של הקלף הוא TEMPERANCE שהתרגום המילולי הוא מתינות. הקלף הינו בעל אנרגיה עדינה מאד. הוא מציג לנו סיטואציה שלווה, נעימה, עדינה של מזיגת נוזל מגביע אחד למשנהו. עודף תמיד מוביל לחוסר איזון. קיצוניות תמיד מובילה לפגיעה. מתינות זו הדרך הנכונה. כפי שמתואר בקלף, מיזוג זה בדיוק מה שעושה הדמות, מוזגת נוזל בין שני גביעים במטרה למזג את תכולתן. מיזוג הוא מעבר לאיזון, הוא רמה אחת מעל. לאזן בין הקטבים זה אומר להשוות אותם ולשמור על שיווי המשקל ביניהם. מיזוג זה לאחד את השניים לכדי

בדרך כלל כשאנחנו שומעים את המילה ״מוות״, אנחנו נחרדים למוות. מילה שטומנת בתוכה את הפחד האנושי הגדול ביותר. אנחנו נמנעים ממנו בכל דרך אפשרית ומדחיקים כל הזדמנות לעסוק בו תודעתית. לעומת זאת בתרבויות אחרות חוגגים את המוות. במדינת באלי מאמינים שהגוף הוא רק קליפה של הנשמה, על כן יום ההלוויה הוא יום של חגיגה מתמשכת מלאת מוזיקה, ריקודים, שתייה ואוכל. הכל נעשה בשמחה כי סוף סוף הנשמה חוזרת אל ביתה האמיתי. אחרי המוות אנחנו מבינים את הפוטנציאל הגלום בתודעה שלנו, אנחנו מפסיקים להשתמש בו

קלף המרכבה מציג לנו את ארכיטיפ הגיבור, כלומר מסע הגיבור. הגיבור הוא זה אשר חווה את הסיפור, הוא הדמות שבלעדיה הסיפור לא היה קיים, הוא הדמות שהסיפור נכתב עבורה ובעקבותיה. הקלף מעודד אותנו לקחת את המושכות לידינו, לאזור אומץ ולצאת למסע. שכן, אומץ אינו קיים ללא פחד. השוטה הוא חסר הפחד, הגיבור הוא זה אשר פועל למרות הפחד. הוא מניע את המרכבה בעזרת רצונו בלבד, היא נעה על ידי החלק הזכרי והנקבי בתודעתו ובשכלו בפרט. זה נעשה אחרי תהליך ארוך. תהליך שקורה כל החיים, אך ניתן לזרזו באופן מודע.