קלף יום הדין בטארוט - משמעות, סמליות, כוח הסליחה ולידה מחדש (קלף 20)
עודכן: 5 בספט׳
קלף יום הדין בטארוט - תחיית המתים וההתעוררות האולטימטיבית
במסורות ותאולוגיות שונות, מדובר על יום הדין. מועד אשר בו האנושות כולה תישפט על ידי האל. הצדיקים והטהורים יחיו ויקימו גן עדן עלי אדמות, בעוד החוטאים והרשעים ייכחדו ויימחו מעל פני האדמה.
בחלק מהסיפורים, היום הזה נקרא תחיית המתים. כי טוענים שביום הדין, יקומו לתחייה כל הצדיקים והקדושים שחיו במהלך ההיסטוריה, כדי לגאול את האנושות מהחשיכה. יש שלל גרסאות, חלקן גם מערבות את האפוקליפסה, גוג ומגוג, ארמגדון וכל הסיפורים שהופכים לסרטים טובים.
העניין הוא שיש בסיס סמלי לכל הסיפורים האלו ויש סיבה שהם שרדו עד היום. ויותר מזה, הם זכו להפוך לקלף טארוט, קלף אחד לפני האחרון.
אחד המאפיינים הבולטים במהות הסיפורים זו הדיכוטומיה בין טוב לרע, בין צדיק לחוטא/רשע, בין קדוש לטמא, בין מואר לחשוך. אלו המוארים, הקדושים, הצדיקים הם מזוכים ביום הדין. אלו הנשפטים ונמצאים "אשמים", הם החוטאים, הרשעים, החשוכים. אם נשים בצד את התאולוגיה והדוגמה הדתית, במקום זאת נסתכל אל לב הסמליות בסיפור, נגלה דבר מעניין.
משהו גדול יקרה באנושות, משהו שיבדיל את אלו שעשו עבודה תודעתית והתפתחו רוחנית. אלו שהכירו בטבעם כבוראים. לעומת אלו שעדיין עיוורים לטבעם האמיתי ועוד כלואים באשליית החומר וחשיכת הבערות.
יתרה מזאת, מדובר על תחיית המתים. הצדיקים והמוארים יקומו לתחייה. מה הכוונה?
האדם המואר, האדם הרוחני יוולד ומעתה ואילך, כל ילוד אינו יהיה עוד אדם חייתי, אלא אדם מואר, באופן אינהרנטי. במילים אחרות, האנושות כולה תחווה אבולוציה רוחנית מוחלטת, כאשר יהיו כאן מספיק אנשים שעשו את העבודה האישית, בשביל האנושות כולה.
ברמה האינדיבידואלית, זה אומר שהאדם החייתי שאנחנו ימות והאדם הרוחני שאנחנו יוולד. התהליך הרוחני והתודעתי יושלם ונוכל לגלם את הבורא בגופנו. הרי קלפי הטארוט הם מפה של התהליך הזה. כך שמן הראוי, שרגע לפני הסוף יוולד הבורא אל תוך הגוף האנושי. התודעה תותמר לחלוטין, הגוף גם כן וכך הרוח תוכל לזרוח ולקרון דרכנו, כך נפיץ את אורו של הבורא, כך נהיה הבורא עלי האדמות. זכרו את קלף המוות, על הישן למות כדי שהחדש יוולד. על האדם החייתי, הנבער והאנוכי למות - כדי שהאדם המואר, הרוחני והקדוש יוולד.
לכן קלף יום הדין בטארוט גם נקרא "ההתעוררות" בחבילות עתיקות. כי הוא מציג את הרגע בו האדם מתעורר לטבעו כבורא באופן מוחלט. בו התודעה האנושית מתעוררת לטבעה הרוחני. בו הגוף החייתי מתעורר לטבעו הטהור ומקודש. זוהי ההתעוררות האולטימטיבית והאחרונה. זה לא לפקוח עיניים ולהישאר שכובים בחשיכה. זה לקום מהמיטה ולהדליק את האור. זו לא "הארה", ניצוץ של אור הופיע בתודעה החשוכה. זה השמש כילתה את החשיכה לעד. בדיוק זו הסיבה שהקלף מגיע אחרי קלף השמש. ברגע שהפכנו להיות שמש, ברגע שהאור כילה את החשיכה בתודעה שלנו, רק אז התעוררנו באמת. התעוררנו מהאשליה של החומר והמציאות המוחשית, אנו ערים למציאות הרוחנית שנמצאת מעבר. התעוררנו מהאשליה של היותנו עבדים ליצרי הגוף ולדחפי הישרדות ביולוגיים, אנו ערים ליכולות הרוחניות של הכלי המקודש הזה שנקרא גוף פיזי ובעזרתו אנו מגשימים עצמנו כבוראים. התעוררנו מהאשליה שאנו נתונים לחסדי הטבע ונסיבות החיים, אנו ערים לכוחנו כיוצרי מציאות וכאחראיים בלעדיים לחיינו וכל חוויותינו. התעוררנו מאשליית הנפרדות, שיש אני, אתה והוא, שיש שוני בין אנשים לבין חיות לבין צמחים, אנו ערים לאמת האולטימטיבית שיש רק בורא אחד אינסופי אשר הוא הבריאה כולה, כל דבר זה הבורא, גם אני, אתה והוא, כל האנשים, כל החיות, כל הצמחים וכל הדומם. אנו ערים לאמת מאחורי הסיסמא "הכל אחד", לא בהבנה לוגית, אלא בחוויה מוחשית יומיומית.
השלב הסופי לפני האחרון - סליחה ומחילה
בקלף גלגל המזל דיברנו על חוק הקארמה. במסע הנשמתי שלנו ובמהלך הגלגול, אנו צוברים מטען קארמתי. כמו אנרגיה רוחנית שמצטברת בהוויה שלנו ומכבידה על המשך המסע, לכן אנו רוצים לפנות אותה מאיתנו. לרוקן את התיק, כדי שנוכל לטפס על ההר ביתר קלות.
הדרך האולטימטיבית לעשות זאת היא בעזרת סליחה ומחילה. כאשר אנו סולחים לעצמנו על המעשים והעוולות שלנו, אנו מנקים את הקארמה. כאשר אנו סולחים ומוחלים לאחרים על שעשו לנו בבערותם, אנו מנקים את החוב הקארמתי בינינו. כאשר אנו "סולחים ליקום" על מאורעות החיים האיומים שחווינו, אנו מטהרים את התודעה שלנו מזוהמה דביקה ואפלה. כזו שמעכבת את ההתפתחות שלנו בצורה איומה.
כחלק מתהליך ההתפתחות התודעתית, אנו נהיים מודעים יותר לטבענו הרוחני, לטבענו כבוראי מציאות. ככל שאנו למדים זאת וחווים זאת, אנו לא יכולים יותר להאשים גורמים חיצוניים במאורעות החיים. לא אנשים אחרים, לא רעיונות מצחיקים כמו מזל ולא כוחות על טבעיים או את אלוהים. אנחנו מבינים שאין דבר כזה אחרים, כי אשליית הנפרדות נסדקת. אנו מבינים שכל הרעיונות והסיפורים האנושיים שמשליכים את האחריות שלנו על חיינו, הם בדיוק זה - סיפורים. אנו מבינים שאין כוחות על טבעיים ששולטים בנו ושאלוהים זה לא רעיון מופשט שמנותק מהמציאות, אלא זה מה שאנחנו בפועל - הבורא עצמו.
לכן באופן טבעי, אנחנו נסלח ונמחל "לאחרים", "לאלוהים", "לחיים" ולכל הגורמים החיצוניים שזרקנו עליהם את האחריות על חיינו. כי נבין חד משמעית שאנו בעצמנו גרמנו לכל האירועים הקשים, לכל האתגרים, לכל האסונות, המחלות, הפרידות, הכאב והסבל שחווינו במהלך חיינו. ככל שנגביר את המודעות לכך, נוכל גם להבין למה. אבל גם אם לא נבין למה גרמנו לזה, אין זה משנה. כי ברגע שאנחנו האחראיים הבלעדיים לחיינו, אין לנו ברירה אחרת - אלא לסלוח ולמחול לעצמנו על כך. כי לא עשינו זאת בזדון, לא עשינו זאת בשביל לסבול ולכאוב, עשינו זאת בשביל להתפתח ולעזור לעצמנו להתעורר אל הטבע האמיתי שלנו.
כל מה שעברנו עד רגע ההתעוררות האולטימטיבית, אלו תחנות במסע ההתפתחות. תחנות שבחרנו לעבור דרכן. לכן, אם באמת אנו רוצים להגשים עצמנו כבוראים עלי אדמות ולגלם את הרוח בגופנו. אין לנו ברירה אחרת, אלא לסלוח לעצמנו ולכל המעורבים במסע חיינו, כדי לנקות את המטען הקארמתי ולטהר את התודעה, הגוף והרוח מכל זוהמת הבערות שצברנו בדרך. כל עוד אנחנו מתאמצים בשביל לעשות זאת, עוד לא הגענו לשלב הזה, אנחנו עדיין בדרך. אך לסלוח ולמחול זה תמיד מקדם אותנו במסע. ברגע שזה יקרה בצורה טבעית, אוטומטית ונטולת מאמץ, נדע שהגענו ליום הדין. והדין הוא תמיד סליחה ומחילה.
נומרולוגיה וקבלה - האות ש' והאש המטהרת
לקלף יום הדין בטארוט משוייכת האות ש', אחת מאותיות האם בקבלה. האות ש' מייצגת את יסוד האש. כי הסליחה היא כמו אש מטהרת אשר מכלה את הקארמה. כי ההתעוררות לטבע הרוחני, היא כליון החשיכה התודעתית והבערות באש החוכמה. ההתעוררות הרוחנית היא כמשל ציפור הפניקס, להיכלות באש ולקום לתחייה מתוך הלהבות הבוערות. להיכנס לאש האלוהית ולתת לרוח לשרוף ולכלות את כל הטמא והתפל שקיים בנו, כדי שנצא מהאש טהורים וקדושים. זו בדיוק הסיבה שח'אליסי במשחקי הכס נכנסה ללהבות בתור אשה רגילה (עם ביצי דרקונים) ויצאה עירומה מן האש, ללא פגע, בתור אם הדרקונים, מלכה עוצמתית (אפשר לומר אף אלה, שהרי יש אלו שסגדו לה בסדרה). אין ספור משלים לאש האלוהית המכלה את הטומאה של התודעה ומטהרת אותה. לכן זהו אחד השיוכים המוצלחים ביותר בין אותיות לקלפי הטארוט.
מספר 20 זה 2+0, ו10X2. על הקשר לקלף 10 דיברנו, ברגע שסלחנו ומחלנו, כך הכחדנו את הקארמה. השמדנו את גלגל המזל, בכך שהפעלנו גלגל אחר - גלגל של סליחה ומחילה. החיים ממשיכים, הם לא נעצרו. אירועים קורים, מעשים נעשים, הגלגל לעולם לא עוצר, גלגל הקארמה. העניין הוא שעכשיו הפעלנו את גלגל הסליחה, אשר אוטומטית מבטל את הקארמה. שני הגלגלים פועלים במקביל וכך השני מנטרל את הראשון - 10X2.
המספר 2 מדבר על הפיצול של ה1 ל2. אבל עכשיו זה 2 ו0, איחוד הנפרדות עם הפוטנציאל הרוחני. כלומר, לקדש את הנפרדות ולהעלות אותה לרוח וממנה לחבר חזרה את החלקים אל האחדות האולטימטיבית. במילים אחרות, זה לא להיות כלואים באשליית הנפרדות, זה להשתמש בה כדי להתפתח, כדי ליצור חיבורים ולאחד את הקצוות בחיינו, את הפיצולים בעולמנו. מה עושה בורא עלי אדמות? הוא בורא אחדות במציאות של נפרדות. אמרנו שכל 10 זה סוף מסע אחד ותחילת מסע אחר. 1-9 מסע ראשון לפתח את התודעה האישית. 10-19 זה מסע שני ומאתגר יותר. להתהלך בעולם עם תודעה מפותחת ולמצוא את האינטגרציה בפנים ובפרט עם הגוף החייתי. עכשיו אנחנו מתחילים את המסע השלישי בעצם 20-29. המסע בתור בוראים עלי אדמות, בתור ישות רוחנית וטהורה בגוף פיזי הנמצא באשליית נפרדות גסה ודחוסה. 2 זה גם זוג. כי המסע אינו עוד אינדיבידואלי, אלא הוא אנחנו מול העולם ולא אנחנו מול עצמנו. זה המסע האחרון והמשמעותי ביותר ולכן הטארוט נגמרים בשלב הראשון שלו, ב21. מעתה ואילך, לא צריך עוד מפה, כי אנחנו יוצרים את הטופוגרפיה עצמה.
סמליות קלף יום הדין
ראשית אציין שהסמליות של ארתור וויט נשענת על מיסטיקה נוצרית ולכן כל הסיטואציה היא יום הדין התאולוגי ויש צלב על הדגל. בחבילות עתיקות שמבוססות על סמליות מצרית, אנו רואים אנשים נכנסים/יוצאים מסארקופג.
בסמליות המודרנית אנו רואים אנשים קמים מתוך ארון קבורה. כי הסמליות זהה במהותה, לידה מחדש. ארון קבורה וסארקופג מצרי, אלו סמלים לאשליית החומר שאנו נכנסים לתוך (בעת הלידה הראשונית שלנו כתינוק), אך הפעם אנו נולדים בתור הבורא בגוף פיזי, בתור האדם הרוחני וטהור. זוהי לידה מחדש, לאחר שהיינו מתים במובן מסוים, כי היינו רדומים בתוך אשליית החומר, שכבנו "מתים" בארון הקבורה.
המלאך שתוקע בשופר (חצוצרה או קרן. כל אחד מגדיר את כלי הנשיפה אחרת), מייצג קריאה אלוהית או תרועת הרוח אשר מעירה אותנו מן השינה העמוקה בתוך אשליית החומר. אם נכנסים לסמליות התאולוגית בקלף אז המלאך הספציפי הזה הוא גבריאל מלאך האש והדין, המלאך המבשר את בשורת האל. לכן השיער לראשו נראה כלהבה וכך גם צבע כנפיו.
פירוש קלף יום הדין בפתיחות טארוט
סליחה ומחילה. הקלף מזכיר שהסליחה היא הדרך הנכונה, תמיד. כאשר הוא מופיע בפתיחה הוא מעלה שלוש שאלות שחשוב לשאול: האם אנו מסוגלים לסלוח לעצמנו, על חוסר השלמות, על הטעויות ועל איך שפעלנו ביחד לנושא? האם אנו מסוגלים לסלוח לאחרים המעורבים בנושא, על שפגעו בנו בבערותם, על שבחרו את בחירותיהם ועשו את שעשו? האם אנו מסוגלים לסלוח ליקום/לאלוהים, על כל המאורעות הקשים והמאתגרים שחווינו בחיים וביחס לנושא? על כל האסונות שפקדו אותנו וכל "המזל הרע" שלנו. שפיטה והלקאה עצמית לעולם לא מסייעת לנו, גם לא שיפוט של אחרים. הסליחה לעומת זאת, תמיד תקדם אותנו במסע. קשה וכואב ככל שיהיה לסלוח, אם נצליח לעשות זאת, כך ניטהר.
לידה מחודשת. הגיע הזמן להתעורר משנת המוות שלנו. לקום מארון הקבורה החשוך ולצאת לחיים החדשים והמוארים. עברנו דברים, התקדמנו במסע, הגיע הזמן לבטא את זה במציאות. הגיע הזמן תת תרועה בשופר הרוחני ולהראות לכולם את האדם הרוחני שאנחנו.
תגובות