קלף יום הדין בטארוט גם נקרא "ההתעוררות" בחבילות עתיקות. כי הוא מציג את הרגע בו האדם מתעורר לטבעו כבורא באופן מוחלט. בו התודעה האנושית מתעוררת לטבעה הרוחני. בו הגוף החייתי מתעורר לטבעו הטהור ומקודש. זוהי ההתעוררות האולטימטיבית והאחרונה. אופן טבעי, אנחנו נסלח ונמחל "לאחרים", "לאלוהים", "לחיים" ולכל הגורמים החיצוניים שזרקנו עליהם את האחריות על חיינו. כי נבין חד משמעית שאנו בעצמנו גרמנו לכל האירועים הקשים, לכל האתגרים, הכאב והסבל שחווינו במהלך חיינו. כאשר אנו סולחים אנו מנקים את

שמש היא מרכז המערכת. הכוכבים סובבים אותה, בעוד היא נשארת במרכז ותנועתה סביב מרכז היקום ולא סביב עצם אחר. השמש היא הבורא בהתגלמותו המוחשית. קרינה אינסופית של אור וחום. כפי שהשמש היא מרכז המערכת שלה, כך אנחנו בני האדם, מרכז המערכת שלנו. אנחנו השמש בחיינו, הכל סובב סביבנו. השמש/חמה מעניקה אור וחום. שני הכוחות שיוצרים חיים ומאפשרים את השינוי והצמיחה. הסמליות המקורית של קלף השמש היא שני ילדים (זכר ונקבה) רוקדים עירומים/מחובקים לאור השמש. זה הסוד, הזיווג הטהור והקדוש של הזכר והנקבה

קלף הירח בטארוט, מדבר על אשליות ותעתועים בחשיכה. מה הקשר בין ירח לריח. חוש הריח מכתיב לכם מה תקנו בסופר, מה תאכלו, למי תחושו משיכה מינית ועוד. במילים אחרות, חוש הריח משפיע על הרגש שלכם. הרגש הוא מים. בדיוק כפי שהירח/לבנה משפיעים על המים בכדוה''א. השביעייה השלישית בטארוט מתארת לנו את שלבי ההתפתחות התודעתית והרוחנית שלנו. ראינו אור קטן והתחלנו להיחשף אל האמת בשלב הקודם, בקלף הכוכב. עכשיו אנחנו נאחזים באשליה שזו האמת האולטימטיבית ויחידה. ה השלב בו הבורא מתחוור לאורו, נזכר כי הוא

קלף הכוכב מאיר לנו את העובדה שסטינו מהדרך ושכחנו לעקוב אחר המצפן הפנימי. כדי להיות כוכב, עלינו להאיר את האור האישי שלנו. קלף הכוכב בטארוט היה נקרא אמונה בחבילות עתיקות, לעתים גם תקווה. התקווה היא אור מעומעם, נר קטן שאנו נאחזים בו כאשר החשיכה דחוסה ואטומה במיוחד. אך היא דלה ושברירית. לא כך האמונה. אמונה היא איתנה ויציבה, בלתי מעורערת. היא קרקע שעליה אנו עומדים בחיינו ולא משנה מה יקרה ונחווה, אנו נצלח ונתמודד עם המצב. כי יש בנו אמונה איתנה .אלוהים נמצא בפנים. אם נביט פנימה מספי