קלף האיש התלוי בטארוט - משמעות, סמליות וחשיבות ההקרבה (קלף 12)

האיש התלוי בטארוט - האדם המואר והאמיץ

האם הוא עבריין שנידון למוות בתלייה? אולי הוא סתם משוגע שתלה את עצמו? אם כן, אז למה?

אם יצא לכם לעשות עמידת ראש, אז אתם יודעים את משמעות הקלף. אם לא, אז פשוט שכבו על המיטה ותנו לראש ליפול לאחור מהקצה שלה. מה אתם רואים?

קלף האיש התלוי בטארוט, הוא קלף שנוי במחלוקת ולעתים אף לא מובן. וזה כל הקטע.

הדמות בקלף תלויה הפוך, מהרגל. כל מנח הגוף משונה ולא טבעי לסיטואציה. פני האדם לא מביעים סבל או מצוקה, אלא להיפך. הרקע מאד דל וגם האובייקט שעליו תלויה הדמות, נראה מוזר ובצורה בלתי טבעית.

מה הוא מסמל אם כך ולמה כל הסמליות המשונה הזאת?

קלף האיש התלוי בטארוט: פרספקטיבה הפוכה זה הסוד להארה

המציאות היא דואלית. הבריאה כולה בנויה על שני קטבים - זכר ונקבה, אור וחושך, חום וקור, חיים ומוות, צמיחה וכמילה, זמן ומרחב. תמיד יש שני צדדים, שני קטבים המשלימים זה את זה ולעתים נראים מנוגדים זה לזה. כמו סמל הטאיג'יטו הסיני (יין ויאנג), בו יש לנו שני חצאים הופכיים בכיוונם, המשלימים מעגל מושלם.

כך גם כל סיטואציה אשר אנו חווים. תמיד יש שני קטבים, תמיד יש שתי אופציות, תמיד יש שתי פרספקטיבות. הן גם תמיד יהיו הופכיות זו לזו.

אתם מכינים אוכל במטבח ונותנים אותו לילדה שלכם שנמצאת בחדרה. היא טועמת את זה ויורקת חזרה, צועקת עליכם שזה מגעיל ומטיחה בכם האשמות קשות בתור הורים.

מה קרה שם? איך תפרשו את הסיטואציה? האם תפגעו ממנה, ותתקפו אותה בחזרה? או תכילו אותה, תבקשו סליחה ותצאו בבושת פנים? אולי תצחקו לה בפנים ותאמרו "סבבה".

פרספקטיבה אחת - הילדה צודקת. אתם גרועים במטבח והורים כושלים.

פרספקטיבה שנייה - הילדה במצב רוח רע וזה התפרץ עליכם. אין שום קשר לאוכל שלכם או לכשירות שלכם בתור הורים.

לכולנו יש את החשיבה והתגובה האוטומטית. על זה בדיוק מדבר קלף גלגל המזל.

האיש התלוי הוא לא מגיב והוא לא חושב. הוא עוצר הכל ומסתכל הפוך על הדברים. הוא לא יכול להגיב - ידיו קשורות מאחורי גבו והוא תלוי על עמוד. הוא לא יכול לחשוב, כי כל הדם זורם לו לראש וזה מקשה על החשיבה.

הוא יכול רק להסתכל ולראות מזווית הופכית. וזה מה שהוא מזכיר ומציע לעשות כאשר הוא מופיע לנו בפתיחה. הוא מזכיר שיש אפשרויות נוספות, פרספקטיבה הופכית לזו שאנו אוחזים בה. הוא מציע לא לעשות דבר כרגע, אלא רק להתבונן. אך הוא לא פאסיבי, הוא אקטיבי. כי בזמן ההתבוננות הוא מחפש את הפרספקטיבה ההפוכה. הוא מנסה לראות את הצד השני, המשלים של הדבר. זה תנאי מקדים להארה והתפתחות התודעה. להרחיב את המודעות ולראות את התמונה הגדולה, שבהכרח תיצור דיסוננס קוגניטיבי.

דיסוננס קוגניטיבי - שתי אופציות מנוגדות והופכיות שמתקיימות במקביל ונוגדות הגיון לינארי.

לילה מגיע אחרי יום שמגיע אחרי לילה שמגיע אחרי יום. עכשיו אתם קוראים את זה בלילה, הכל חשוך, אין שמש. אבל זה רק חצי מהתמונה. כי ממש עכשיו זה יום במקום אחר בכדור הארץ והשמש תמיד נמצאת בשמים ותמיד מאירה, גם אם לא רואים אותה וגם אם הכל חשוך מסביב. להחזיק את התובנה הזו בשכל - זה דיסוננס קוגניטיבי. יום ולילה מתקיימים במקביל. השמש מאירה גם כשיש חושך. ככל שתחשבו על זה יותר, כך יכאב לכם הראש. השכל לא אוהב דיססונס קוגניטיבי, הוא מעדיף דיכוטומיה. כי זה הרבה יותר פשוט וקל להבנה. יוגי שצם ולא אוכל לעולם, חי במערה מבודדת ומבלה את רוב זמנו במדיטציה עמוקה. אבל הוא נראה בריא, הוא חזק, עושים לו בדיקות דם וכל המדדים תקינים, הוא מלא חיות, יותר מכל אדם אחר במערב. והוא גם מאושר. המדע יגיד לכם זה לא אפשרי. אם לא תאכלו כמה ימים, מערכות הגוף יתחילו לקרוס והדרך למוות מובטחת. אם לא תשתו בכלל, אפילו זמן מועט יותר, כנראה שלא תשרדו עד סוף השבוע. אם לא תנהלו חיי חברה עשירים, אתם מבטיחים לעצמכם דכאון חמור עד אובדנות. אם לא תניעו את הגוף ותעשו ספורט באופן תדיר, תאלצו להחליף את המלתחה מהר מאד ואולי לא תמצאו מידות גדולות מספיק. ועדיין יש אנשים שעושים הכל הפוך ממה שאומר המדע, ממה שהחליטה החברה. והם בריאים, חיוניים ומאושרים. איך זה יכול להיות?

תמיד יש שתי אופציות, שתי פרספקטיבות, הופכיות, מנוגדות, משלימות.

לא מאמינים? חפשו ריי מאור ביוטיוב וצפו בתוכנית של אמנון לוי בה הוא השתתף. או קראו על פראנים או BREATHERIANS. אנשים החיים מפראנה בלבד - מנשימה, אוויר, חמצן ואנרגיית חיים טהורה. לא אוכלים, לא שותים. בריאים, חיוניים ושמחים.

זה מתחבר ישירות לקלף הנזיר אשר נמצא בראש ההר ורואה את התמונה הגדולה. הוא רואה את כל הדרך ומחזיק באור שמכוון אותנו ליעד. לפעמים צריך לעשות עמידת ראש בשביל לראות את האור הזה.

קלף האיש התלוי וחשיבות ההקרבה בתהליך ההתפתחות התודעתית

ברמה עמוקה יותר, האיש התלוי מדבר על הקרבה. אנחנו שומעים הקרבה ונבהלים, חושבים שעלינו לוותר על משהו ולהיפגע מכך. אין רחוק מזה.

המילה הקרבה באה מהמילה קרבה, לקרב משהו אליכם. אם אתם רוצים לקרב בריאות, אתם חייבים להרחיק חולי ומה שפוגע לכם בבריאות. אם אתם רוצים לקרב הרזייה, אתם חייבים להרחיק מה שגורם לכם להשמנה. אם אתם רוצים לקרב אליכם זוגיות, אתם חייבים להרחיק את מה שמייצר לכם בדידות.

בשביל לקרב משהו אחד, עלינו להרחיק משהו אחר. זה חלק מחוקי המשחק. לכן הקרבה היא חלק מחוקי המשחק. להחזיק דיסוננס קוגניטיבי זה דבר אחד, ליצור במציאות מצב כזה, זה דבר אחר שאינו אפשרי.

בדיוק כפי שאתם לא יכולים להיות במקביל במקום בו יש לילה ובמקום בו יש יום. למרות שבפועל יש לילה ויום במקביל, תמיד. כמו שאתם לא יכולים להיות רזים ושמנים, בריאים וחולים, עצובים ושמחים בו זמנית. אבל הפוטנציאל ההופכי תמיד קיים ואתם יכולים במהלך החיים לזגזג בין השניים, להיות רזים תקופה ואז שמנים תקופה ואז שוב רזים וכו.

הקרבה היא הכרחית בשביל להתקדם במציאות החומר. הזרע מקריב עצמו בשביל שהעץ יוכל לצמוח. העץ מקריב משאבים וצמיחה נוספת בשביל להפיק פירות. הפרי מקריב עצמו בשביל שיצורים חיים יוכלו להיות ניזונים ממנו. ואם לא אכלו אותו בזמן, הוא יקריב עצמו לאדמה כדי שזרע חדש יוכל להישתל בה ולהתחיל את המעגל מחדש. הילד מקריב עצמו בשביל שהנער יוכל להתקיים, הנער מקריב עצמו כדי שהבוגר יוכל להתקיים, הבוגר מקריב עצמו כדי שהקשיש יוכל להתקיים, הקשיש מקריב עצמו כדי שהגוף ישוב לאדמה והנשמה תמשיך את המסע. אנחנו תמיד מקריבים משהו, נרצה או לא. במודע או לא במודע. כל בחירה, כל מעשה, כל מילה או מחשבה היא הקרבה. אמרתי אבא, הקרבתי להגיד אמא. חשבתי על ארוחת הצהריים, הקרבתי לחשוב על הבת זוג. הלכתי לעבודה, הקרבתי שעות שינה או נטפליקס. ככה המציאות המוחשית, זה חוק קוסמי. חוק ההקרבה. ישנן חבילות עתיקות ובהן הקלף היה נקרא "המקריב עצמו" או "הקדוש המעונה" (MARTYR).

תוכלו לשים לב שהשביעייה השנייה מציגה לנו חוקים קוסמיים: קארמה, איזון, הקרבה והדרך היחידה לטרנספורמציה שהיא מוות.

נומרולוגיה של 12, הסוד של הבריאה והשילוש הקדוש

המספר 12 זה 1+2=3. מספר מעניין ומיוחד. המספר 12 כמו המספר 7, הוא מספר "קדוש". מספר שחוזר על עצמו בבריאה שלנו, שוב ושוב. 12 מזלות אסטרולוגיים. 12 חודשים בשנה. 12 שבטים במקרא. 12 אותיות פשוטות ב-א',ב' העברי (קשור בקבלה ועץ החיים). 12 זה פעמיים 6, מספר של הרמוניה - הרמוניה כפולה = הרמוניה הרמונית (כי הרמוניה היא בין 2 תמיד, אז בעצם זו הרמוניה בין הרמוניה והרמוניה).

המספר 12 מצומצם למספר 3, השילוש הקדוש. השילוש הקדוש זה אבא, אמא והבן. זה הזכר, הנקבה והאנדרוגינוס. זה שני כוחות שחברו יחד והתוצר שלהם. 1 זה אבא, 2 זה אמא, 3 זה הילד. המספר 12 מכיל את שלושתם. זה מספר עוצמתי במיוחד. 12 זה גם 3 פעמים 4 או להיפך. זה השילוש הקדוש שהפך בסיס איתן, חלק מיסוד הקיום. 4 זה בסיס ויסודות. ובהסתכלות על המסע המספרי המשודרג, זה השלב בו חברנו לכוח נוסף. השלב בו הקרבנו את הבדידות והיחידנות, בשביל להמשיך במסע כזוג, ולמצוא שלמות ואחדות יחדיו. כי גם אחדות צריכה שני צדדים, אחרת אין מה לאחד. את זה נראה בקלף המיזוג שיסגור לנו את השביעייה הנוכחית.

סמליות בקלף האיש התלוי

מנח הגוף של הדמות והרגליים בפרט יוצרת את המספר 4. להזכיר שהקרבה זה בסיס הבריאה. הבורא הקריב את עצמו בשביל לברוא את הבריאה. אם לא היה עושה זאת, לא הייתה בריאה. התפתחות התודעה זה הרחבת מודעות. הרחבת מודעות זו הקרבת אי מודעות. זה לא דבר פשוט ונעים לעשות, שכן נאמר כי הבערות היא ברכה וכל מי שנמצא בתהליך ההתפתחות, מבין את זה על בשרו.

סביב ראש הדמות יש שמש המסמלת הארה. אך לא כל הדמות מאירה, אלא רק הראש. יש פה רמז מעניין. הדרך להארת התודעה, המימוש האולטימטיבי של פוטנציאל השכל הוא להפוך אותו ולשנות את המיקום שלו. בסיטואציה שבקלף האיש התלוי, הראש נמצא מתחת לחזה, ללב. בעוד שבמצב הרגיל, באנטומיה של הגוף הלב/חזה הוא זה שנמצא מתחת לראש. הראש/המוח = שכל, אשר נמצא מעל החזה/בטן/לב = אינטואיציה. הסוד הוא לתת לאינטואציה להדריך את השכל ולא להיפך. ואם לגלות לכם סוד נוסף, האינטואיציה כמעט תמיד נוגדת את ההיגיון, זה חלק מהעניין. הארת השכל היא הקרבת השכל. ללכת אחרי האינטואיציה כשזה הדבר הכי לא הגיוני לעשות - זה להקריב את ההגיון.

זה לקחת סיכון ולעשות קפיצת אמונה. זה לזכור שמה שאנחנו חושבים שנכון ויטיב לנו, לא בהכרח נכון ואולי גם יפגע בנו. שני צדדים, שתי אופציות, שתי פרספקטיבות. האחד חובר עם השני וזו השלמות.

כל השביעייה הראשונה בטארוט הציגה לנו את הדבר הזה והתהליך לזה. אנחנו הרוכב במרכבה, אנחנו מחליטים אם להקשיב לשכל שחושב שהוא יודע הכל, או להקשיב לאני העליון שבאמת יודע הכל ומתקשר בעזרת האינטואיציה (כפי שמוצג לנו בטארוט על ידי קלף הכהן הגדול).

פירוש קלף האיש התלוי בפתיחות טארוט

• זמן לפסיביות ולא לאקטיביות. עכשיו לא נכון יהיה לעשות דבר. רק להמתין ולהתבונן, בשקט, בסבלנות ובראש פתוח לראות את האמת, גם אם היא שונה משציפינו/חשבנו/רצינו.

• עלינו להסתכל בצורה הופכית או פרספקטיבה אחרת על הנושא. אולי יש כאן משהו שאנו לא רואים בהסתכלות ישירה, לכן עלינו לשנות זווית הסתכלות, להחליף נקודת מבט, לראות את הדברים מנעליו של האחר.

• מהי ההקרבה שאנו מוכנים לשאת בקשר לנושא? מה אנחנו מקריבים בפועל בשביל זה? האם ההקרבה הזו נכונה לנו כעת? האם עלינו להקריב יותר בשביל להשיג את מבוקשנו בנושא? האם אנחנו לא רואים את ההקרבה של האחר עבורנו או דורשים ממנו להקריב יותר משהוא מסוגל, מבלי לשים לב?

האיש התלוי - פרספקטיבה הופכית. הדרך להארה היא לראות את הצד השני. הקלף מדבר על חוק ההקרבה. הבריאה כולה מושתת על הקרבה של דבר אחד בשביל קיומו של אחר. אכילה היא דוגמא קלאסית לחוק הזה.

<-לקלף הצדק | לכל הארקנה הגבוהה | לקלף המוות->

גלו את משמעות האיש התלוי בטארוט העתיק