הטבע כולו שופע בארבעת היסודות. ימים ונהרות הם יסוד המים. אוויר שנמצא בכל מקום ורוח שתמיד נושבת. אש היא אור וחום השמש שמקיים את החיים עצמם. האדמה היא הארץ, היא הפלנטה עצמה. הגוף האנושי וכל גוף ביולוגי, הוא תוצר של ארבעת היסודות. יש דם זורם ומים הם אחוז נכבד בהרכב התא. חמצן שמתקבל מהאויר הוא הכרחי לחיים. התאים עצמם של הגוף הם אדמה, אותן מולקולות בדיוק. והמיטוכונדריה ומערכת העיכול שורפות חומרי הזנה ומייצרות אנרגיה שמאפשרת תפקוד. בטארוט האש - אנרגית חיים, מים - רגש, אויר - הגיון,

זהו הקלף שמשלים וסוגר את מסע השוטה, את המסע שלנו לעבר אחדות עם הבורא והגשמתו בגופנו. אתם רואים את עצמכם נפרדים מעצמכם. כי עדיין לא השלמתם את המסע. להתאחד עם הבריאה, להיות אחד עם העולם, זה לא לחוות נפרדות. קלף העולם בטארוט זה השלב האחרון בשלבי התפתחות התודעה. השלב האחרון תמיד שמור למאסטר. זה אשר עשה את הדרך במלואה, זה אשר חקר, למד, התנסה, טעה, נכשל, הצליח והגשים. זה אשר לא ויתר ואחז באמונה גם בזמני מצוקה וקושי אכזריים. זה אשר סמך על עצמו שיתגבר על המכשולים ויתמודד עם מה שתביא

שמש היא מרכז המערכת. הכוכבים סובבים אותה, בעוד היא נשארת במרכז ותנועתה סביב מרכז היקום ולא סביב עצם אחר. השמש היא הבורא בהתגלמותו המוחשית. קרינה אינסופית של אור וחום. כפי שהשמש היא מרכז המערכת שלה, כך אנחנו בני האדם, מרכז המערכת שלנו. אנחנו השמש בחיינו, הכל סובב סביבנו. השמש/חמה מעניקה אור וחום. שני הכוחות שיוצרים חיים ומאפשרים את השינוי והצמיחה. הסמליות המקורית של קלף השמש היא שני ילדים (זכר ונקבה) רוקדים עירומים/מחובקים לאור השמש. זה הסוד, הזיווג הטהור והקדוש של הזכר והנקבה

קלף השטן בטארוט הוא אחד הקלפים הכי פחות מובנים, כי הוא מעורר המון קונוטציה שלילית והתנגדות. הסיבה לכך נעוצה בקלף. הוא נועד לעורר בנו את הפחד, הזעזוע, ההתנגדות וההתרעמות. הוא השעיר לעזאזל של הטארוט. השטן מייצג את הצל עצמו. הוא החשיכה התודעתית. התהום שאליה השלכנו את כל מה שלמדנו שאינו מיטיב, אינו נכון ואינו מסייע לנו לשרוד ולשגשג חברתית. הרבה איכויות "שליליות" נמצאות שם, אך גם הרבה איכויות "חיוביות". התשוקה גם הושלכה לצל בהרבה תאולוגיות. אך התשוקה מצביעה על החוסר ועל איך למלא א

שמו הלועזי של הקלף הוא TEMPERANCE שהתרגום המילולי הוא מתינות. הקלף הינו בעל אנרגיה עדינה מאד. הוא מציג לנו סיטואציה שלווה, נעימה, עדינה של מזיגת נוזל מגביע אחד למשנהו. עודף תמיד מוביל לחוסר איזון. קיצוניות תמיד מובילה לפגיעה. מתינות זו הדרך הנכונה. כפי שמתואר בקלף, מיזוג זה בדיוק מה שעושה הדמות, מוזגת נוזל בין שני גביעים במטרה למזג את תכולתן. מיזוג הוא מעבר לאיזון, הוא רמה אחת מעל. לאזן בין הקטבים זה אומר להשוות אותם ולשמור על שיווי המשקל ביניהם. מיזוג זה לאחד את השניים לכדי

קלף האיש התלוי בטארוט, הוא קלף שנוי במחלוקת ולעתים אף לא מובן. וזה כל הקטע .המציאות היא דואלית. הבריאה כולה בנויה על שני קטבים - זכר ונקבה, אור וחושך, חום וקור, חיים ומוות. כך גם כל סיטואציה אשר אנו חווים. תמיד יש שני קטבים, תמיד יש שתי אופציות, תמיד יש שתי פרספקטיבות. הן גם תמיד יהיו הופכיות זו לזו. לכולנו יש את החשיבה והתגובה האוטומטית. האיש התלוי הוא לא מגיב והוא לא חושב. הוא עוצר הכל ומסתכל הפוך על הדברים. הוא יכול רק להסתכל ולראות מזווית הופכית. זה מה שהוא מזכיר לנו כאשר

היום צדק נמצא בבתי המשפט. האדם שעומד לדין, נשפט בהתאם לעבירתו על החוק ומקבל עונש בהתאם, כפי שנקבע מבעוד מועד עבור כל עבירה. באם הנאשם נמצא זכאי ולא אשם בפשעיו, הוא פשוט יוצא לחופשי, כמו לא קרה דבר. לא היה כך בעבר. הייצוג בקלף מבוסס על תמיס היוונית. צדק ואמת הן מילים נרדפות עבור תמיס. כל אדם מקבל את הגמול אשר הוא ראוי לו. אם הכוונה היא טהורה, זה בעל משקל כבד יותר מהמעשה עצמו, אשר נעשה מרצון טוב וטוהר הלב, ולא מתוך זדון וכוונה לפגוע ולהרע. זה מה שנמדד באמת על המאזניים, צד אחד ה

קלף המרכבה מציג לנו את ארכיטיפ הגיבור, כלומר מסע הגיבור. הגיבור הוא זה אשר חווה את הסיפור, הוא הדמות שבלעדיה הסיפור לא היה קיים, הוא הדמות שהסיפור נכתב עבורה ובעקבותיה. הקלף מעודד אותנו לקחת את המושכות לידינו, לאזור אומץ ולצאת למסע. שכן, אומץ אינו קיים ללא פחד. השוטה הוא חסר הפחד, הגיבור הוא זה אשר פועל למרות הפחד. הוא מניע את המרכבה בעזרת רצונו בלבד, היא נעה על ידי החלק הזכרי והנקבי בתודעתו ובשכלו בפרט. זה נעשה אחרי תהליך ארוך. תהליך שקורה כל החיים, אך ניתן לזרזו באופן מודע.

אהבה זה כוח מניע, כוח שנותן חיוניות וחיים, כוח שמאפשר חיים. אהבה זה הכח הבסיסי והראשוני ביותר בקיום וביקום כולו. קלף האוהבים מדבר ראשית על בחירה, בחבילות אחרות הוא אף נקרא "שתי הדרכים" וממש רואים אדם בפיצול של שני דרכים ובכל צד/דרך אישה אחרת. הקלף גם מדבר על שיתוף פעולה בין שני חלקים מרכזיים בתודעה שלנו, המודע ולא מודע. כאשר שניהם פועלים בהרמוניה ובסדרם הנכון, אנחנו "מוארים", אנחנו מגלמים את האהבה שאנחנו. דינמיקה בריאה והרמונית לא תיצור חוסר איזון (עודף נקבי או עודף זכרי).

הכהן הגדול הוא האנרגיה הזכרית השנייה, כמו האנרגיה הנקבית גם הזכרית התחלקה לשניים. הקיסר הוא המשלים של הקיסרית ועל כן הכהן הוא המשלים של הכוהנת. כהן הגדול באידיאל ובמהות הוא מורה דרך, מראה לכם את הדרך אל החיבור האישי שלכם לאלוהות אשר נמצאת בתוככם ולא מחוצה לכם. האני העליון שלנו הוא כפי הכהן במציאות המוחשית, הוא הגשר בין העצמי הקטן, בין המודע שלנו אל האלוהות והבורא עצמו. האני העליון שולח לנו מסרים והדרכות בשביל שנתקדם בגלגול שלנו ונשלים את המטרה שלשמה התגלגלנו הפעם. המסר מתקבל