קלף הצדק בטארוט - משמעות, סמליות, צדק אלוהי ואיזון קוסמי (קלף 11)

Tarot Writer
25 ביוני
זמן קריאה 7 דקות

עודכן: לפני 7 ימים

מהו צדק אלוהי ואמיתי לפי הטארוט

עונש ופרס בהתאם לחוק? מתן גמול הולם בהתאם למעשים? התחשבות בכוונות ובסיטואציה וקביעת הדין בחמלה ושיפוט ראוי? ואולי משהו אחר לגמרי?

לפני שנדבר על קלף הצדק בטארוט, נדבר על צדק אמיתי.

בימינו צדק משוייך לבתי המשפט. האדם שעומד לדין, נשפט בהתאם לעבירתו על החוק ומקבל עונש בהתאם, כפי שנקבע מבעוד מועד עבור כל עבירה. באם הנאשם נמצא זכאי ולא אשם בפשעיו, הוא פשוט יוצא לחופשי, כמו לא קרה דבר. האמנם?

ראו בנטפליקס "מייקל ג'קסון: פסק הדין", בשביל להבין עד כמה תפיסת הצדק בימינו מעוותת ופוגענית.

עד היום לא יודע מהי האמת מאחורי ההאשמות האיומות כלפיו. אך הוא יצא זכאי לאחר מספר ימים מתישים ומזעזעים של העלאה למוקד לעיני כל. זמן קצר לאחר מכן, הוא נפטר. הסיבה - טראומה קשה שכילתה את נפשו. כבר במהלך ימי המשפט, מצבו הנפשי ובריאותי הדרדר קיצונית. ניתן לראות בבירור במהלך הצילומים והתיעודים, שאף לא אחד בבית המשפט, התעניין באמת. אף לא אחד, ניסה להבין מה באמת קרה שם.

העניין היחיד שהיה שם, זה האם הוא אשם עבור חצי מהנוכחים והאם הוא זכאי, עבור החצי השני.

הדיונים היו על ראיות ועדויות, האם הם עקביות וחד ערכיות, או אולי מעורפלות ומתעתעות.

אף אחד לא התעניין באמת או במייקל ג'קסון וגם לא ברווחת הילדים שהיו הקורבנות (כביכול).

זו דוגמא מעולה ומצערת מאד, לתפיסת הצדק המעוותת בימינו - אשם או זכאי, שחור או לבן. אין אמצע.

אבל לא רק היום זה ככה. זה ב2000 השנים האחרונות, אפשר לומר. לפני ה"צדק החברתי" שכולנו מכירים כיום ומפרשים אותו כרצוננו. היה "צדק אלוהי", לפי התאולוגיה המונותאיסטית והנוצרית בפרט.

גן עדן וגיהנום, זה בית המשפט העליון של אלוהים (כביכול). אם חיית חיים מוסריים, כפי שהוגדרו בתיאולוגיה הספציפית אליה אתה משתייך, אז תצא זכאי ותגיע לגן עדן - מקום נעים ומדהים בו לא תדע עוד צער. אבל אם לא חיית כך, אם פשעת בחייך, בהתאם למה שנחשב פשיעה בתיאולוגיה אליה אתה משתייך, אז תצא אשם ותגמור בגיהנום - כלא נצחי ומלא סבל.

לחלקינו זה אולי נשמע מופרך כיום, אך תהיו בטוחים שגם מערכת המשפט או "הצדק" המודרנית, תיראה מגוחכת במיוחד בעוד כמה עשורים (בתקווה).

גלגוליו של הצדק: מרעיון מופשט לסמליות בקלפי הטארוט

נקפוץ אחורה בזמן למצרים העתיקה, עוד בתקופה בה קידשו שלל ישויות ו"אלים" למיניהם.

ישנה אלה מעניינת הנקראת "מאעת" (MAAT), אשר היא אלת האמת והצדק. בעבר הרחוק יותר, היא אפילו לא הייתה אלה, היא הייתה רק עקרון מרכזי שעל האדם לגלם בחייו. אמת מוחלטת, ויהי מה.

זה עקרון נוקשה ואכזרי אפילו אפשר לומר. עליך לדבור אמת גם אם אתה יודע שההשלכות יהיו איומות - מוות שלך או של קרוביך או כריתת איברים כעונש על העבירה. אם ביצעת עבירה, עליך להודות בה ולשאת את ההשלכות. בדיוק כמו שאם ביצעת מעשה חסד וחמלה, עליך לקחת אחריות עליו ולשאת בהשלכות, נעימות ומתגמלות ככל שיהיו (שזה הופכי במיוחד לעקרון ה"מתן בסתר" של היהדות וענווה אשלייתית).

איך ידעו אם עשית עבירה או לא? הרי אם האדם לא הודה, אז אולי לא יגלו וכך הוא יתחמק מעונש, נכון?

זו חשיבה מודרנית ורווחת, אשר מזינה את הצדק המעוות של ימינו.

אך באוותה העת, הקביעה הייתה בסוף ימיך, קצת דומה לתיאולוגיה מונותאיסטית (שגנבה את הרעיון ושיפצה אותו), אבל גם מאד שונה.

כאשר האדם מת, לבו נשקל על מאזני הצדק של מאעת. בצד אחד של המאזניים מניחים את לב האדם, בצד השני מניחים נוצה לבנה. אם ליבך כבד מהנוצה, משמע חרגת מעקרון המאעת ופשעת בחייך. אם לבך קל מן הנוצה, משמע הוא טהור וקידשת בחייך את עקרון המאעת.

ההשלכות הם: לב טהור מזכה אותך בכניסה לעולם הבא וכך תוכל להמשיך במסע הנשמתי שלך. בעוד לב כבד "מזכה" אותך בלהיות טרף של חיה קוסמית אכזרית (שמזכירה שילוב של קורקודיל והיפופוטם). כאשר אתה נטרף על ידה, אתה בעצם חוזר לעולם האנושי בגלגול חדש ומכפר על עוולות הגלגול הקודם.

נשמע קצת מוכר? קארמה וסאמסרה...

המצרים הקדמונים קדשו והאמינו בכל ליבם, בחיים שאחרי המוות. זה היה פסגת חייו של אדם - למות ולהיכנס לעולם הבא. ממש כמו אצל יוגים במזרח שרק מנסים לברוח מהגוף במהלך חייהם.

ממש כמו הטיבטים, גם למצרים היו טקסים ותפילות רבות עבור המת, שמטרתם היו להדריך אותו ולעזור לו להגיע לעולם הבא. בייחוד אם היה זה פרעה, כהן או בן אצולה. האדם הממוצע פוחד מהמוות ויש סיבה טובה לכך. אבל האדם המתפתח תודעתית ורוחנית, מבין את המשמעות האמיתית של המוות, לכן הוא חושק בו. ראו קלף המוות בשביל להעמיק.

כאשר היוונים כבשו את מצרים וערבבו חלק מהאלים המצריים עם היווניים - נוצרה "תמיס" (THEMIS) שכבר התקרבה יותר לצדק שאנו מכירים כיום, צדק חברתי ומוסרי בעיניי הממסד. היא תוארה כאישה האוחזת מאזניים ביד אחת וחרב בידה השנייה ועיניה מכוסות, כדי שלא תראה את השקרים ותמיד תתן צדק אמיתי והוגן. מאזניים לבדיקת הזכאות/אשמה וחרב לביצוע גזר הדין. משם עברה לרומאים בתור "יוסטיטיה" (Iustitia) וקבעה את מערכת המשפט והצדק שאנו מכירים כיום.

מדידת המעשים מול הכוונות, זה צדק אמיתי ואלוהי

כל ההקדמה הזו, מובילה אותנו לקלף הצדק בטארוט כפי שמיוצג בחבילת ריידר וויט' סמיט'.

הייצוג מבוסס על תמיס היוונית, אישה (אם כי יש ויכוח על כך), האוחזת חרב ישרה פלס ביד אחת ומאזניים בידה השנייה. בחבילות אחרות שמבוססות על תמיס, היא גם מופיעה עם כיסוי העיניים.

צדק ואמת הן מילים נרדפות עבור תמיס. כל אדם מקבל את הגמול אשר הוא ראוי לו. יהיה זה "עונש" או "פרס". בעזרת האמת המוחלטת מאחורי הכוונות והמעשים, כך יקבע גמולו.

מכירים את המשפט "הדרך לגיהנום רצופה כוונות טובות"? זה משפט שמבוסס על צדק מודרני, האמת לא נלקחת בחשבון. כי הרי, אם הכוונה היא טהורה, זה בעל משקל כבד יותר מהמעשה עצמו, אשר נעשה מרצון טוב וטוהר הלב, ולא מתוך זדון וכוונה לפגוע ולהרע. כאשר צדק כולל את האמת, הכוונות מאחורי המעשים, הן בעלות המשקל הרב יותר. אם מישהו עכשיו יתקוף את ילדכם ויסכן את חייו, מה תעשו? תתנו לו להרוג את הילד או תאבקו בו עד המוות? רוב האנשים יהרגו את האחר במצב הזה. בארה'ב קוראים לזה הגנה עצמית או השגת גבול (יש מקומות שאדם רשאי לירות באחר שפלש לביתו).

ובכן, במקומות בהם אין התחשבות בסיבה לשמה הרגתם, העונש יהיה כשל רוצח הלוקה בנפשו.

לו הייתה זו תמיס ששופטת אתכם, גזר הדין היה שונה לגמרי. כי אתם לא ביצעתם עבירה, אלא מעשה חסד.

למה? כי הכוונה שלכם לא הייתה להרוג את האחר, אלא להגן על ילדכם.

הכוונה היא בעלת המשקל הרב יותר, כשמדובר באמת ובצדק הוגן ואמיתי.

בדיוק כפי שאדם הלוקה בנפשו ואינו מודע למעשיו, לא היה בעל כוונות זדוניות. לכן, אין הוא "זכאי" לעונש זהה, כשל אדם שתכנן ועמל עבור רצח אכזרי, קפדני ומדוייק.

יש מעשים ויש כוונות, אם הכוונה טהורה, על תוצאות המעשה להישפט ביחס לכוונה ולא בפני עצמם. זה מה שנמדד באמת על המאזניים, צד אחד המעשה וצד שני הכוונה. בקלף המיזוג כבר יש נסיון לאחד אותן ולמגר את הקטבים בתודעה. אבל יש לנו עוד דרך עד שנצליח לעשות זאת בפועל.

קלף הצדק בטארוט מדבר על איזון קוסמי

בחבילות עתיקות הקלף נקרא איזון - BALANCE. יש גם חבילות בהן הקלף נקרא אמת.

הוא מציג חוק קוסמי של היקום, השאיפה המתמדת לאיזון. המים זורמים לכלי הריק בשביל למלאו. החום מתפשט לעבר הקור בשביל לאזנו. יער שנשרף, צומח במהירות ומשגשג הרבה יותר מקודם לכן, כדי לאזן את האובדן. השמש המתפוצצת בתום חייה, הופכת לאבק קוסמי שמתאחד ויוצר מערכת שמש חדשה.

נשמה שרצחה בגלגול אחד, תירצח בגלגול אחר, כדי לאזן את החוויה - רוצח/נרצח. זה תקף לכל דבר ולא רק לרצח או עבירות. גם מעשי חסד, אדם שכל חייו נתן והקריב עבור אחרים, יקבל בגלגול אחר חיים בהם יתנו ויקריבו עבורו. כלומר איזון של נתינה/קבלה. זה לא רק בגלגול נשמות, זה קורה גם בחיים בודדים.

אדם שעמל והקריב עבור משפחתו ואהוביו במשך שנים רבות, יקבל מחלה משתקת שתיאלץ אותו להיות בצד המקבל, ללא יכול התנגדות. כך יאזן עוד בחייו את הנתינה/קבלה. זו מתנה אם זכיתם במחלה כזו בערוב חייכם, כי זה יחסוך לכם גלגול נוסף, רק בשביל לאזן את זה!

בגוף זה נקרא הומיאוסטזיס, השאיפה לאיזון. כל המערכות בגוף פועלות כך, ברמת הטמפרטורה, המלחים, הנוזלים, הפסולת, המשאבים וכו. היקום כולו פועל כך. גם ברמת "אסונות טבע", זוהי אך דרך לאזן חוסר איזון קיצוני שנוצר. שום דבר לא קורה סתם, הכל קורה מסיבה מסוימת. לפעמים זה קורה בשביל לאזן חוסר איזון שיצרנו. אכזרי ככל שזה יהיה, זוהי האמת, זהו צדק אמיתי. זוהי מאעת בפעולה. הכל למען איזון המערכת. כי מערכת מאוזנת תיטיב לכל הפרטים המרכיבים אותה.

נומרולוגיה - הסיבה התודעתית שארתור וויט' החליף לקלף את המספר

קלף הצדק בטארוט המודרני החליף מיקום עם קלף העוצמה. בחבילה של ריידר וויט' סמיט' הוא מספר 11, אך בחבילות עתיקות יותר הוא מספר 8. אתייחס עתה למספר 11 כפי שמוצג בטארוט המודרני.

11 זה 1+1 = 2. זה השלב השני או הראשון אם תרצו, בתהליך החדש. במסע המשודרג שלנו. 10 זה רגע חילוף המסעות (סוף המוביל להתחלה), בעוד 11 זה תחילת המסע החדש בפועל. 11 זה מספר כפול, כלומר פעמיים אותה ספרה. זוהי הדגשה של ה1. ה1 זה המערכת כולה, הבורא שהוא הבריאה. ה1 הוא העליון, המטרה היא לקדש את ה1. במילים אחרות האיזון הקוסמי הוא מעל הכל, במספר/קלף זה.

יתרה מזאת, בצמצום אנו מקבלי את הספרה 2. פה מתחיל שלב מעניין ונפתח רובד נוסף בטארוט. כל המספרים קשורים זה לזה. 11 קשור ל2, כי זה מה שמתקבל בצמצום. 2 זה זוג, זה זכר ונקבה, הדרך לצדק אמיתי. איזון זה תמיד בין 2 קטבים, אם אין 2 אז אין מה לאזן.

בנוסף, קלף מספר 2 בטארוט הוא הכוהנת הגדולה. מה הקשר בין צדק אמיתי או איזון קוסמי לבין מה שמייצגת הכוהנת הגדולה? אותיר לכם לגלות זאת.

עם זאת, שיוך המספר 8 לקלף זה, מניב תובנות אחרות לחלוטין. נסו לבחון אותו גם בעין הספרה 8. השוו אותו עם קלף העוצמה (מספר 8 לפי וויט) ובדקו מה עובד לכם יותר.

סמליות בקלף הצדק

מאזניים וחרב כבר אמרנו בגדול והזכרנו את תמיס עליה מבוססת הדמות בקלף. אך רובד נוסף של הכלים, הוא ייצוג מקביל של אלמנט זכרי ונקבי. חרב - זכרי, מאזניים - נקבי. חרב - הגיון, מאזניים - רגש. צדק אמיתי הוא לא חד צדדי, רק הגיון (כפי מערכת המשפט) או רק רגש (חמלה חסרת תקדים שמתעלמת מתוצאות המעשה, הרסניות ככל שיהיו). צדק אמיתי הוא מאוזן, שילוב הרמוני בין חסד לדין, בין חמלה והבנת הכוונה לבין שפיטת תוצאות המעשה בצורה אובייקטיבית ובלתי מוטה.

קלף הנאהבים מדבר על זה, במיוחד ברובד הקבליסטי והנומרולוגי שלו.

פרט מעניין נוסף שנעלם מעיני רוב בקלף הצדק בטארוט, נמצא בתחתית המושב של הדמות, מתחת לחלוק האדום שלה. מבצבצת לה נעל לבנה. לבן זה טוהר ורוחניות גרידא. ורגל מהי? עליה עומדים ואיתה צועדים.

צדק אמיתי עומד וצועד על טוהר רוחני, על איזון הרמוני בין הקטבים, על נקיון וריקות מדעות, מחשבות ורגשות אישיות. צדק אמיתי לא יכול להיעשות על ידי בני אדם, אלא על ידי ישות מאוזנת ורוחנית וטהורה.

אך הבגד הוא אדום, צבע התשוקה. במה היא חושקת? אלת הצדק, האיזון והאמת משתוקקת לדבר מה והוא?

פירוש קלף הצדק בפתיחות טארוט:

איזון זו מילת המפתח. איך ניתן לאזן בין הצדדים בנושא? יצאנו מאיזון ועלינו לבחון ולראות מה הוביל לחוסר האיזון ואיך ניתן להשיב את המערכת לשיווי משקל בריא.
להיות מוטים לצד אחד זה לא מיטיב. יותר מדי הגיון או יותר מדי רגש. עלינו למצוא את קו האמצע ולשלב הגיון ורגש בצורה מאוזנת גם יחד. כך עלינו לקבל החלטות בנושא, לא בניכור רגשי ולא באימפולסיביות והיסחפות לרגש.
לשאול עצמנו מה אנחנו מרגישים בנושא? מה אנחנו חושבים על הנושא? מה היתרונות והחסרונות או המחיר והגמול? מה הם שני הצדדים המשפיעים ומושפעים בנושא שעלינו להתחשב בהם בשוויון נפש? שני חלקים פנימיים שמושכים לכיוונים שונים או שני צדדים חיצוניים (אנחנו ואדם נוסף לדוגמא) בעלי צרכים שונים, איך מאזנים בין השניים בצורה הצודקת ביותר לכולם?