שמו הלועזי של הקלף הוא TEMPERANCE שהתרגום המילולי הוא מתינות. הקלף הינו בעל אנרגיה עדינה מאד. הוא מציג לנו סיטואציה שלווה, נעימה, עדינה של מזיגת נוזל מגביע אחד למשנהו. עודף תמיד מוביל לחוסר איזון. קיצוניות תמיד מובילה לפגיעה. מתינות זו הדרך הנכונה. כפי שמתואר בקלף, מיזוג זה בדיוק מה שעושה הדמות, מוזגת נוזל בין שני גביעים במטרה למזג את תכולתן. מיזוג הוא מעבר לאיזון, הוא רמה אחת מעל. לאזן בין הקטבים זה אומר להשוות אותם ולשמור על שיווי המשקל ביניהם. מיזוג זה לאחד את השניים לכדי

בדרך כלל כשאנחנו שומעים את המילה ״מוות״, אנחנו נחרדים למוות. מילה שטומנת בתוכה את הפחד האנושי הגדול ביותר. אנחנו נמנעים ממנו בכל דרך אפשרית ומדחיקים כל הזדמנות לעסוק בו תודעתית. לעומת זאת בתרבויות אחרות חוגגים את המוות. במדינת באלי מאמינים שהגוף הוא רק קליפה של הנשמה, על כן יום ההלוויה הוא יום של חגיגה מתמשכת מלאת מוזיקה, ריקודים, שתייה ואוכל. הכל נעשה בשמחה כי סוף סוף הנשמה חוזרת אל ביתה האמיתי. אחרי המוות אנחנו מבינים את הפוטנציאל הגלום בתודעה שלנו, אנחנו מפסיקים להשתמש בו

קלף האיש התלוי בטארוט, הוא קלף שנוי במחלוקת ולעתים אף לא מובן. וזה כל הקטע .המציאות היא דואלית. הבריאה כולה בנויה על שני קטבים - זכר ונקבה, אור וחושך, חום וקור, חיים ומוות. כך גם כל סיטואציה אשר אנו חווים. תמיד יש שני קטבים, תמיד יש שתי אופציות, תמיד יש שתי פרספקטיבות. הן גם תמיד יהיו הופכיות זו לזו. לכולנו יש את החשיבה והתגובה האוטומטית. האיש התלוי הוא לא מגיב והוא לא חושב. הוא עוצר הכל ומסתכל הפוך על הדברים. הוא יכול רק להסתכל ולראות מזווית הופכית. זה מה שהוא מזכיר לנו כאשר

היום צדק נמצא בבתי המשפט. האדם שעומד לדין, נשפט בהתאם לעבירתו על החוק ומקבל עונש בהתאם, כפי שנקבע מבעוד מועד עבור כל עבירה. באם הנאשם נמצא זכאי ולא אשם בפשעיו, הוא פשוט יוצא לחופשי, כמו לא קרה דבר. לא היה כך בעבר. הייצוג בקלף מבוסס על תמיס היוונית. צדק ואמת הן מילים נרדפות עבור תמיס. כל אדם מקבל את הגמול אשר הוא ראוי לו. אם הכוונה היא טהורה, זה בעל משקל כבד יותר מהמעשה עצמו, אשר נעשה מרצון טוב וטוהר הלב, ולא מתוך זדון וכוונה לפגוע ולהרע. זה מה שנמדד באמת על המאזניים, צד אחד ה

הרעיון של מזל פוטר אותנו מאחריות, נותן לנו להשליך אותה על היקום ששיחק בנו כבובות על חוט ולנו לא הייתה מילה בדבר. אין דבר כזה מזל ביקום. אין אקראיות של חוויות, של הצלחות וכשלונות, של כישורים ומחלות. הכל מכוון. הכל מתוכנן. הכל קורה במדויק כפי שאנו רוצים ובוחרים. כולנו יוצרים גלגל ורצים בתוכו למהלך חיינו. גם כאשר הגלגל הופך הרסני, אנחנו ממשיכים לרוץ בו, כי זה מה שאנו יודעים. או ליתר דיוק, אנחנו לא יודעים שאנחנו ממשיכים לרוץ בתוכו. עד שאנחנו כן. הגלגל מדבר על גלגולי הנשמות, ובמהל

הנזירים מקבלים אוכל, בגדים ומענה על כל צרכיהם האנושיים משאר החברה, כי הם עושים עבודת קודש השמורה לאמיצים בלבד. להקדיש את חייך לאלוהים זה לא דבר קל ולא בהכרח מהנה. אפשר להתבודד ולא להיות נזיר או בכלל רוחני בשום צורה. הנזירים הם קהילה שמנהלת אורך חיים ספציפי מאד שהותאם לדוגמה רוחנית כזו או אחרת. קלף הנזיר בטארוט מזכיר לנו שכל אחד הוא ייחודי ולכל אחד יש דרך ייחודית ואישית. הוא מציג לנו את החלק השני של "האני העליון שלנו". הוא הגרסא החכמה ומוארת שלנו שנמצאת בסוף התהליך הנשמתי בין

כאשר שומעים את המילה עוצמה אז מדמיינים גבר חסון ושרירי. אך עוצמה יכולה להתבטא במגוון דרכים ולא רק פיסית. עוצמה יכולה להיות חוסן נפשי במצבי חירום וסיטואציות מלאות סבל. מתי לאחרונה עשיתם את הדבר הנכון באמת? את הדבר שהרגיש לכם מבפנים נכון לעשות, גם אם הוא לא הגיוני ולא תואם את מה שאומר אדון שכל או גברת חברה. שני מושגים יונגיאניים חשובים להבנת קלף העוצמה הם הצל והפרסונה. הצל הוא מה שלמדנו שאין לו מקום בחיינו. מבחינה חברתית, תרבותית, אישית. הפרסונה היא החלק המשלים של הצל. מה שלמד