בדרך כלל כשאנחנו שומעים את המילה ״מוות״, אנחנו נחרדים למוות. מילה שטומנת בתוכה את הפחד האנושי הגדול ביותר. אנחנו נמנעים ממנו בכל דרך אפשרית ומדחיקים כל הזדמנות לעסוק בו תודעתית. לעומת זאת בתרבויות אחרות חוגגים את המוות. במדינת באלי מאמינים שהגוף הוא רק קליפה של הנשמה, על כן יום ההלוויה הוא יום של חגיגה מתמשכת מלאת מוזיקה, ריקודים, שתייה ואוכל. הכל נעשה בשמחה כי סוף סוף הנשמה חוזרת אל ביתה האמיתי. אחרי המוות אנחנו מבינים את הפוטנציאל הגלום בתודעה שלנו, אנחנו מפסיקים להשתמש בו

הכהן הגדול הוא האנרגיה הזכרית השנייה, כמו האנרגיה הנקבית גם הזכרית התחלקה לשניים. הקיסר הוא המשלים של הקיסרית ועל כן הכהן הוא המשלים של הכוהנת. כהן הגדול באידיאל ובמהות הוא מורה דרך, מראה לכם את הדרך אל החיבור האישי שלכם לאלוהות אשר נמצאת בתוככם ולא מחוצה לכם. האני העליון שלנו הוא כפי הכהן במציאות המוחשית, הוא הגשר בין העצמי הקטן, בין המודע שלנו אל האלוהות והבורא עצמו. האני העליון שולח לנו מסרים והדרכות בשביל שנתקדם בגלגול שלנו ונשלים את המטרה שלשמה התגלגלנו הפעם. המסר מתקבל

הקיסר הוא האנרגיה הזכרית הראשונה בטארוט, אחרי האנרגיה הנקבית שהתפצלה מהאנרגיה המאוחדת. הקיסר הוא ארכיטיפ הגבר, האבא. הוא זה שמחליט, זה שנותן הוראות ומפעיל את שאר בני המשפחה. הוא זה שנותנים לו דין וחשבון, הוא זה שיוזם ופועל למען רווחת המשפחה. הקיסרית היא החושך בתודעה והקיסר הוא האור. כמו במעגל חשמלי, יש קוטב חיובי שנותן אלקטרונים ויש קוטב שלילי שמקבל אלקטרונים, ככה יש זרימת אלקטרונים ונוצר חשמל. חשובים באותה מידה, פשוט לכל אחד תפקיד אחר ולנו יש יכולות עבודה שונות עם כל אחד מהם