הטבע כולו שופע בארבעת היסודות. ימים ונהרות הם יסוד המים. אוויר שנמצא בכל מקום ורוח שתמיד נושבת. אש היא אור וחום השמש שמקיים את החיים עצמם. האדמה היא הארץ, היא הפלנטה עצמה. הגוף האנושי וכל גוף ביולוגי, הוא תוצר של ארבעת היסודות. יש דם זורם ומים הם אחוז נכבד בהרכב התא. חמצן שמתקבל מהאויר הוא הכרחי לחיים. התאים עצמם של הגוף הם אדמה, אותן מולקולות בדיוק. והמיטוכונדריה ומערכת העיכול שורפות חומרי הזנה ומייצרות אנרגיה שמאפשרת תפקוד. בטארוט האש - אנרגית חיים, מים - רגש, אויר - הגיון,

שמש היא מרכז המערכת. הכוכבים סובבים אותה, בעוד היא נשארת במרכז ותנועתה סביב מרכז היקום ולא סביב עצם אחר. השמש היא הבורא בהתגלמותו המוחשית. קרינה אינסופית של אור וחום. כפי שהשמש היא מרכז המערכת שלה, כך אנחנו בני האדם, מרכז המערכת שלנו. אנחנו השמש בחיינו, הכל סובב סביבנו. השמש/חמה מעניקה אור וחום. שני הכוחות שיוצרים חיים ומאפשרים את השינוי והצמיחה. הסמליות המקורית של קלף השמש היא שני ילדים (זכר ונקבה) רוקדים עירומים/מחובקים לאור השמש. זה הסוד, הזיווג הטהור והקדוש של הזכר והנקבה

שמו הלועזי של הקלף הוא TEMPERANCE שהתרגום המילולי הוא מתינות. הקלף הינו בעל אנרגיה עדינה מאד. הוא מציג לנו סיטואציה שלווה, נעימה, עדינה של מזיגת נוזל מגביע אחד למשנהו. עודף תמיד מוביל לחוסר איזון. קיצוניות תמיד מובילה לפגיעה. מתינות זו הדרך הנכונה. כפי שמתואר בקלף, מיזוג זה בדיוק מה שעושה הדמות, מוזגת נוזל בין שני גביעים במטרה למזג את תכולתן. מיזוג הוא מעבר לאיזון, הוא רמה אחת מעל. לאזן בין הקטבים זה אומר להשוות אותם ולשמור על שיווי המשקל ביניהם. מיזוג זה לאחד את השניים לכדי

קלף המרכבה מציג לנו את ארכיטיפ הגיבור, כלומר מסע הגיבור. הגיבור הוא זה אשר חווה את הסיפור, הוא הדמות שבלעדיה הסיפור לא היה קיים, הוא הדמות שהסיפור נכתב עבורה ובעקבותיה. הקלף מעודד אותנו לקחת את המושכות לידינו, לאזור אומץ ולצאת למסע. שכן, אומץ אינו קיים ללא פחד. השוטה הוא חסר הפחד, הגיבור הוא זה אשר פועל למרות הפחד. הוא מניע את המרכבה בעזרת רצונו בלבד, היא נעה על ידי החלק הזכרי והנקבי בתודעתו ובשכלו בפרט. זה נעשה אחרי תהליך ארוך. תהליך שקורה כל החיים, אך ניתן לזרזו באופן מודע.