טארוט בקטנה

קלף המרכבה מציג לנו את ארכיטיפ הגיבור, כלומר מסע הגיבור. הגיבור הוא זה אשר חווה את הסיפור, הוא הדמות שבלעדיה הסיפור לא היה קיים, הוא הדמות שהסיפור נכתב עבורה ובעקבותיה. הקלף מעודד אותנו לקחת את המושכות לידינו, לאזור אומץ ולצאת למסע. שכן, אומץ אינו קיים ללא פחד. השוטה הוא חסר הפחד, הגיבור הוא זה אשר פועל למרות הפחד. הוא מניע את המרכבה בעזרת רצונו בלבד, היא נעה על ידי החלק הזכרי והנקבי בתודעתו ובשכלו בפרט. זה נעשה אחרי תהליך ארוך. תהליך שקורה כל החיים, אך ניתן לזרזו באופן מודע.

אהבה זה כוח מניע, כוח שנותן חיוניות וחיים, כוח שמאפשר חיים. אהבה זה הכח הבסיסי והראשוני ביותר בקיום וביקום כולו. קלף האוהבים מדבר ראשית על בחירה, בחבילות אחרות הוא אף נקרא "שתי הדרכים" וממש רואים אדם בפיצול של שני דרכים ובכל צד/דרך אישה אחרת. הקלף גם מדבר על שיתוף פעולה בין שני חלקים מרכזיים בתודעה שלנו, המודע ולא מודע. כאשר שניהם פועלים בהרמוניה ובסדרם הנכון, אנחנו "מוארים", אנחנו מגלמים את האהבה שאנחנו. דינמיקה בריאה והרמונית לא תיצור חוסר איזון (עודף נקבי או עודף זכרי).

הכהן הגדול הוא האנרגיה הזכרית השנייה, כמו האנרגיה הנקבית גם הזכרית התחלקה לשניים. הקיסר הוא המשלים של הקיסרית ועל כן הכהן הוא המשלים של הכוהנת. כהן הגדול באידיאל ובמהות הוא מורה דרך, מראה לכם את הדרך אל החיבור האישי שלכם לאלוהות אשר נמצאת בתוככם ולא מחוצה לכם. האני העליון שלנו הוא כפי הכהן במציאות המוחשית, הוא הגשר בין העצמי הקטן, בין המודע שלנו אל האלוהות והבורא עצמו. האני העליון שולח לנו מסרים והדרכות בשביל שנתקדם בגלגול שלנו ונשלים את המטרה שלשמה התגלגלנו הפעם. המסר מתקבל

הקיסר הוא האנרגיה הזכרית הראשונה בטארוט, אחרי האנרגיה הנקבית שהתפצלה מהאנרגיה המאוחדת. הקיסר הוא ארכיטיפ הגבר, האבא. הוא זה שמחליט, זה שנותן הוראות ומפעיל את שאר בני המשפחה. הוא זה שנותנים לו דין וחשבון, הוא זה שיוזם ופועל למען רווחת המשפחה. הקיסרית היא החושך בתודעה והקיסר הוא האור. כמו במעגל חשמלי, יש קוטב חיובי שנותן אלקטרונים ויש קוטב שלילי שמקבל אלקטרונים, ככה יש זרימת אלקטרונים ונוצר חשמל. חשובים באותה מידה, פשוט לכל אחד תפקיד אחר ולנו יש יכולות עבודה שונות עם כל אחד מהם

קיסרית היא האנרגיה הנקבית השנייה בטארוט ומגיעה מיד אחרי הכוהנת. הקיסרית מייצגת את האספקט הנקבי במציאות המוחשית – בארץ, בעוד הכוהנת היא האספקט הנקבי ברוח. אפשר להסתכל עליה בתור הבת של הכוהנת הגדולה. הכוהנת היא הלא מודע הקולקטיבי, אז הבת שלה היא הלא מודע האישי בעצם. אפשר לומר שללא הקיסרית, כל המציאות שאנו מכירים לא הייתה יכולה להתרחש, אלא היינו נותרים אור וסאונד בלבד. החושים שלכם תמיד קולטים באופן לא רצוני את הגירויים בסביבה, מה שאתם יכולים לעשות באופן רצוני זה להיות במודעות אל

בטארוט, הכוהנת הגדולה היא האנרגיה הנקבית הטהורה וראשונית, היא מגיעה ישר אחרי הקוסם, היא מתחילה את הפיצול של השלם אל זכרי ונקבי. היא אוצרת בתוכה את כל החכמה, הידע והפוטנציאל האנושי מאז התחילה הבריאה ועד סופה אשר יהיה כשיהיה. כל הזמן והמרחב מתנקז לתוכה ויוצא ממנה. היא מייצגת את מה שקארל יונג קרא לו "הלא מודע הקולקטיבי", כל הידע והחוויות האנושיות שהיו, שינן ושיהיו אי פעם, נמצאים וקיימים בה ברגע זה ממש. על כן , כולנו מחוברים אליה, לכולנו יש גישה אליה אם רק נדע איך לפנות ולהתחבר

השוטה הוא זה אשר יוצא למסע, הוא הילד הסקרן שמחליט לצאת מנוחות הבית ולגלות עולם, הוא מוכן לקחת על עצמו את כל אשר יביא אילו המסע המרגש שלו, פשוט כי הוא רוצה הרפתקה טובה. השוטה בטארוט מסמל את הניצוץ האלוהי שאנחנו, הניצוץ האלוהי (נשמה אם תרצו) שיורד אל כדור הארץ ומתגלם בגוף פיזי כדי לחוות את המסע שנקרא חיים אנושיים. הוא טהור, נקי ומזוקק ביותר, בדיוק כמו תינוק שזה עתה נולד ויצא מהרחם החשו כה והחמימה.

קסם זה שם שאנחנו נותנים לתופעה שאנחנו לא יודעים להסביר לוגית, בדיוק כמו נס. העניין הוא שהטארוט מציגים ארכיטיפים שקיימים בכל אדם באשר הוא, כל ומר בכל אחד ואחת יש קוסם, כל אחד ואחת יכולים להיות קוסמים וקוסמות. הקוסם הוא הקלף הראשון שמתחיל את הארקנה הגבוהה (השוטה כמו מחוץ לארקנה הגבוהה, כי הוא מכיל את כל הקלפים בתוכו והוא מספר 0). הקוסם הוא היכולת המגשרת בין שמיים לארץ, בין רוח לחומר, בין פוטנציאל להגשמה.